<h1>ספר האסופות סימן י'</h1>
<h2>דף מב.</h2>
אלו י"ח טריפות באר היטב מבוארות וצרופות. (כילמדנו חכמים) [כן למדנו מחכמים] בעלי אסופות כתיב [ויקרא י"א] אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, ויש לך ממעלי גרה וממפריסי פרסה שאין אתה אוכל, ואיזה זה אלו הטריפות ותנא דבי ר' ישמעאל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו י"ח טריפות שנאמרו למשה בסיני. תנן אלו טריפות בבהמה, נקובת הושט ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו. נפסק חוט השדרה נטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כזית, הריאה שנקבה או שחסרה, ר' שמעון אומר עד שתנקב לבית הסמפונות, נקבה הקבה נקבו הדקין ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אף נקבה המרה הכרס הפנימי שנקבה או שנקרע רוב החיצונה, ר' יהודה אומר בגדולה טפח בקטנה ברובה המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ או נשברו רוב צלעותיה ודרוסת הזאב אפילו בגסה, ר' יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה, דרוסת הנץ בעוף הדק. דרוסת הגז בעוף הגס. [נ"ד ע"א] אבל נפחתה הגולגולת ולא נקב של מח נקב הלב ולא לבית חללו נשברה השדרה ולא נפסק חוט שלה, ניטלה הכבד ונשתייר הימנה כל שהוא אע"ג דלא הוי כזית המסס ובית הכוסות שנקבו זה לתוך זה, ניטלו הכליות, ניטל הטחול, נטל לחי התחתון, נטל האום שלה וחרותה בידי שמים כשרה.
<h2>דף מג:</h2>
שער ראשון על הוושט. נקב הוושט אפילו משהו ובכל שהוא בין בקוץ בין במחט בין בצפורן בין בסכין בין בכל דבר טריפה, אמר עולא ישב לה קוץ בושט פי' לרחבו, ושני סופי הקוץ בשני צדי הושט כשרה, ואין חוששין שמא הוה שם נקב והבריא והויא כמו קרום שעלה מחמת מכה ואינו קרום, אלא כשרה פ"א אין חוששין שמא הבריא נקב כמו [יחזקאל כ"ג] וברא אותם בחרבותם ומאי שנא מספק דרוסה דאמר אמימר [נ"ג ע"ב] ספק דרוסה חוששין לה. והלכתא כאמימר בזמן שמצא עליה קורט דם. קסבר עולא אין חוששין לספק דרוסה כי לא מצא עליה קורט דם א' רבא שני עורות יש לו לושט החיצון אדום ופנימי לבן. ניקב זה בלא זה וזה בלא זה כשר. וכמוהו בקורקבן של עוף. חיצון אדום ופנימי לבן, ניקב זה בלא זה (טריפה) [כשר] ולמה הוצרך לומר חיצון אדום ופנימי לבן שאם חליף טריפה נקבו שני עורות בין בושט בין בקורקבן זה שלא כנגד זה, בושט פסול בקורקבן כשר ואמר רבא קרום (ד' ע"ד) שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום. ואמר רבא וושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים, למאי נפקה מינה לספק דרוסה.
<h2>דף מה.</h2>
פסוקת גרגרת ברוב חללה של קנה טריפה. אמר רב יהודה אמר שמואל נקבה גרגרת נקבים דקים כנפה, אם יש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר, ואם אין בהן חסרון כגון שנסדקין במקצת ולא על כולן מצטרפין לרובה נטלה ממנה רצועה מצטרפת לכאיסר וגרגרת של עוף בכמה, א"ר יצחק בר נחמני כך פי' לי ר' אליעזר מקפלה ומניחה על פי קנה אם חופה רובו טריפה ואם לאו כשרה. נפתח הגרגרת כמין דלת שנעקרה הרצועה מן הקנה כמו פתח מפולש, א' ר' נחמן כדי שיכנס בה איסור לרחבה. נסדקה לארכה שאלו חכמים את ר' יוחנן ואמר להם אפי' לא נשתייר בה אלא משהו למעלה ומשהו למטה כשרה נקב הקנה בתוך הגוף למטה מן החזה אפילו כל שהוא, נדון כריאה וטריפה תנו רבנן איזה חזה הניתן לכהנים, הרואה את הקרקע למעלה עד הצואר, למטה עד הכרס חותך שני צלעות משתי הדפנות מכאן ומכאן, וזהו חזה הניתן לכהנים. וכשם שאנו אומרים ניקב הקנה למטה מן החזה נדון כריאה וטריפה, כך אם נסרכה הריאה באחת מאותן שני צלעות קטנות הנתונות עם החזה לכהנים נדונות כחזה וטריפה.
